קצת לפני המערכת מוטמעת אצל הלקוח והתוכניתן נפרד ממנה (כך הוא מקווה על כל פנים) לשלום, ישנן כמה בדיקות אחרונות שיש לעשות. בודק התוכנה עובר על כל הבדיקות של השלבים האחרונים, בין היתר הוא מבצע בדיקות אינטגרציה, בדיקות מערכת, בדיקות קבלה, בדיקות ביצועים כמו גם בדיקות עומסים, ובדיקות רגרסיה. הצורך בבדיקות רגרסיה, שנועדו לבדוק את איכותה של הגרסה לעומת הגרסה הקודמת, מאשרות בעצם כי התוכניתן קיבל מבודק התוכנה בסיום השלב הקודם רשימת ליקויים, ואכן תיקן אותם – וגם בודקת אם לא צצו בינתיים ליקויים חדשים. איך ליקויים חדשים יכולים לקרות פתאום??? בקלות רבה, מסתבר, ומכאן שמן של הבדיקות: רגרסיה היא נסיגה, ובדיקות רגרסיה בודקות שלא חזרנו חלילה לשלבים קודמים של תקלות. לעיתים דווקא אחרי תיקונים במערכת, או בגלל פיתוחים חדשים במערכת שבוצעו אם בגלל דרישות לקוח ואם בגלל דוח ליקויים ששלח בודק התוכנה, נעשה נזק למערכת, בדרך כלל בעקבות שינויים בקוד. במקרה כזה כדאי מאד שבודק התוכנה יהיה בקשר תקין עם המפתח, מאחר והמפתח יכול להגיד לו מה הוא עשה בכל שלב של התיקון ואלה שינויים בדיוק הוא עשה בקוד. מאחר ובדיקות רגרסיה הם בדיקות תוכנה קבועות ורפטטיביות, ומהוות אחוז נכבד מסך הבדיקות שמבצעים לכל מערכת, נהוג להעביר אותן לפס הבדיקות האוטומטי, כדי שהבדיקות ירוצו כל הלילה שוב ושוב.
